פסק-דין בתיק ע"ע 48783-05-12

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1.      מה תוקפה של החלטה בדבר מינוי עובדת למשרה בשירות המדינה, שעה שמתברר כי הגורם שהחליט על המינוי היה נתון במצב של ניגוד עניינים? האם יש ליתן תוקף להחלטת המדינה בדבר ביטול המינוי על רקע זה, לאחר תקופה ארוכה בה העובדת ממלאת את תפקידה, ולהוראה בדבר הליכי בחירה חדשים לתפקיד? ומה הסעדים הראויים להיפסק לעובדת שמינויה לתפקיד על רקע מעין זה בוטל, אם בכלל? אלה הן מקצת מן השאלות העומדות להכרעתנו במסגרת ערעור זה, בו טוענת המערערת כנגד פסק דינו של  בית הדין האזורי בחיפה (ס"ע 40249-06-10, ס"ע 35539-11-10; השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור מר אהרון אופיר ומר משה קידר). בפסק הדין עמדה לבירור תביעתה של המערערת כנגד המשיבות (להלן גם: המדינה), במסגרתה עתרה שלא ליתן תוקף להחלטת מעסיקה, שירות הביטחון הכללי (להלן: השירות), לבטל את  מינויה לתפקיד ראש מדור בשירות, לאחר ששימשה בו במשך כשנה. כמו כן ביקשה כי בית הדין האזורי יורה על ביטול הוראת ראש השירות לקיום הליכי בחירה חדשים לאותה משרה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המשיבות לפיה מי שהכריע את הכף בדבר מינויה של המערערת לתפקיד היה בעל תפקיד בכיר בארגון, שקיים עימה באותה עת ממש קשרים אישיים קרובים. נקבע כי לא נפל פגם בביטול המינוי ובהוראה לקיום הליכי בחירה חדשים לתפקיד, ותביעת המערערת נדחתה. במסגרת הערעור מבקשת המערערת התערבותנו בהחלטת בית הדין האזורי באשר לטענתה לא נפל פגם בהליך מינויה לתפקיד, המצדיק את ביטול המינוי, מה עוד שנפלו פגמים רבים בדרך שבה התקבלה ההחלטה על הביטול. על כל אלה ועוד, נעמוד ביתר הרחבה בדברינו בהמשך .

הרקע העובדתי

2.      המערערת (להלן גם: ע.ב.), בעלת תואר שני במדעי הרוח, החלה עבודתה בשירות בשנת 2001. המערערת הועסקה במהלך השנים בתפקידים שונים. תחילה בשכר שעתי, ולאחר מכן, ועד ליום 1.4.2009, בחוזה מיוחד.

ביום 28.1.2009 הגישה המערערת  מועמדות לתפקיד ראש מדור פלוני (להלן: רמ"ד א', וגם: התפקיד). בסך הכל הועמדו לפני ועדת כוח אדם של השירות בקשות של שלוש  מועמדות לתפקיד.

ביום 17.2.2009 נערך למערערת ראיון עם ראש אגף בתחום אלמוני ("תחום אלמוני" יכונה להלן: ב'), וביום 26.2.2009 התכנסה ועדת כוח אדם בקשר לתפקיד. הוועדה מנתה שלושה חברים, שהם במעמד ראש ענף בשירות, וכיו"ר הוועדה שימש ראש מחלקה בשירות. בדיוני הוועדה נכחו עוד בעלי תפקידים אחדים. חברי הוועדה לא הגיעו לאחידות דעים באשר לבחירת מועמדת מתאימה. יו"ר הוועדה סיכם את דיוני הוועדה באריכות, וציין את עמדתו לפיה יש " להחזיר את הכדור לאגף ... - ... על מנת: 1. לנסח צרכ"ש (צרכי שירות, ר.ר) שיענה להגדרת התפקיד. 2. לפתוח את הצרכ"ש לאוכלוסיות שעד עכשיו לא יכלו להתמודד בהיבט של אורך הקדנציה הנדרשת, אך בהחלט נושאים עימם ניסיון וידע מוקדם לשם ביצוע התפקיד כפי שהוא מוגדר". בהמשך מציין יו"ר הוועדה כי הוא " מעביר את ההחלטה לבעל הסמכות להכרעה בין 2 המועמדות מ.נ. וע.ב. כאשר 2 חברי וכא ממליצים על ע.ב. וחברה אחת ממליצה על מ.נ. כאמור המלצתי היא לפתוח בשנית מהנימוקים לעיל, יחד עם זאת אם בעל הסמכות יכריע על מינוי ממליץ על ע.ב".

3.      בהתאם לכך, ומאחר שהתפקיד הינו תפקיד בתחום ב', ועל מנת להימנע ממצב של ניגוד עניינים, הועברה ההחלטה מבעל הסמכות - ראש אגף ב', לבעל סמכות בכיר אחר בשירות (להלן: הבכיר). ביום 2.3.2009 החליט הבכיר על מינויה של המערערת לתפקיד.

4.      כשנה לאחר מכן הוגשה כנגד הבכיר תלונה לממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה. התלונה הוגשה על ידי בעלה לשעבר של המערערת (להלן גם: ח') בטענה כי הבכיר פעל לכאורה בניגוד עניינים. כך, בין היתר, בעת ששימש כיו"ר פורום בהליך משמעתי שהתנהל בעניינו של ח', וכן בעת ששימש כבעל הסמכות באישור מינויה של המערערת. בעקבות התלונה נפתחה חקירת משמעת על ידי נציבות שירות המדינה, במסגרתה נחקרו גם הבכיר והמערערת. בסיומה של החקירה המליצה נציבות שירות המדינה לראש השירות לקיים ועדת כוח אדם חוזרת לתפקיד, נוכח חשש לניגוד עניינים בהליך המינוי.

5.      ביום 2.6.2010 התקיימה שיחה טלפונית בין המערערת לבין ראש ב'  והיועץ המשפטי של השירות. לפי העולה מן התיק השיחה נוהלה ברמקול. במהלך השיחה נמסר למערערת כי ראש השירות קיבל את המלצות נציבות שירות המדינה, ולכן תתקיים בזמן הקרוב ועדת כוח אדם חוזרת לתפקיד. עוד באותו יום פורסמה הודעת ראש השירות לכלל עובדי השירות, במסגרתה פורסם בין היתר, כי יש לקיים מחדש את ועדת כוח האדם (נ/4). למחרת היום, 3.6.2010, הודיע ראש ב' למערערת כי יתקיים לה שימוע לפני ראש אגף אחר בשירות, ונמסר לה מסמך שכותרתו " שימוע לפני החלטה". במסמך נרשם בין היתר כי על רקע ההחלטה על קיום ועדת כוח אדם חדשה לתפקיד מתבקשת עמדתה בנוגע לכוונה לבטל את מינויה לתפקיד; לאפשרות כי תתמודד על התפקיד בוועדת כוח אדם חוזרת לצד מועמדים אחרים ולאפשרות כי תמשיך למלא את תפקידה הנוכחי במינוי בפועל, עד לסיום הליך המינוי החוזר.

ביום 10.6.2010 התקיים למערערת שימוע בפני ראש אגף פלמוני בשירות (להלן: ראש אגף ג'). בשימוע נכח גם בא כוחה של המערערת דאז, וכן היועצת המשפטית של אגף ב' וראש לשכתו של ראש אגף ג'.

ביום 20.6.2010 החליט ראש ב' על ביטול מינויה של המערערת לתפקיד ועל קיום ועדת כוח אדם חוזרת. עוד הוחלט כי עד לקיום הוועדה תמשיך המערערת למלא את תפקידה במינוי בפועל, וכי היא תוכל להתמודד על התפקיד בוועדה החוזרת. לשלמות התמונה יצוין כי המלצת עורך השימוע, ראש אגף ג', הייתה כי יש להשאיר את המערערת בתפקידה, ולא לקיים ועדת כוח אדם חוזרת. השיקולים שעמדו בבסיס המלצתו היו כי רוב חברי ועדת כוח אדם תמכו בשעתו במינויה של המערערת לתפקיד, וכי אי פתיחת צרכי השירות היה הדבר הנהוג בשירות. ראש האגף אף נסמך בהמלצתו על פרק הזמן הארוך שחלף ממועד המינוי. ההמלצה נדחתה על ידי ראש ב', שציין בהחלטתו כי ההמלצה אינה מתייחסת לניגוד העניינים שבו התקבלה ההחלטה על המינוי, וכי מחובתו כמקבל ההחלטה לשקול את החשש מניגוד עניינים, ואת השלכתו על הליך המינויים בשירות בכלל.

6.      בין לבין התנהל כנגד הבכיר הליך משמעתי. בכל הקשור לענייננו צוין בכתב התובענה שהוגש נגדו  כי " החל מחודש יולי 2008 ועד סוף חודש אפריל 2009 או בסמוך לכך ניהל הבכיר, בהיותו גרוש, מערכת יחסים אינטימית עם ע.ב[המערערת, ר.ר.] עובדת השירות בהסכמתה וברצונה. ע. הייתה אשתו של ח.כ. .. עובד השירות גם כן אשר באותה עת היה פרוד ממנה ובהליך גירושין ". בכתב התובענה מתוארת מעורבותו של הבכיר בהליך מינויה של המערערת לתפקיד, כפי שפורטה לעיל, ובקשר לכך מיוחסת לבכיר עבירה של פעולה במצב של ניגוד עניינים תוך פגיעה בתדמית שירות המדינה בעיני הציבור. הבכיר הודה, במסגרת עסקת טיעון, באישומים שיוחסו לו וביום 15.9.2010 הורשע על פי הודאתו. בגזר הדין הוטלו על הבכיר אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה ופסילה למשך שלוש שנים לאחר הפרישה למלא כל תפקיד במשרד ראש הממשלה.  יצויין כי עוד לפני הרשעתו פרש הבכיר מן השירות.

7.      ביום 28.6.2010 הגישה המערערת בקשה לסעדים זמניים במסגרתם בקשה להורות על המשך העסקתה בתפקיד ולאסור על המשיבות להעבירה מתפקידה. במסגרת בקשה זו טענה המערערת כי הוטרדה מינית על ידי הבכיר. בקשת המערערת למתן סעדים זמניים נדחתה על ידי בית הדין האזורי. ביום 18.11.2010 הגישה המערערת בקשה נוספת לסעד זמני שנדחתה אף היא. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית דין זה, נדחתה גם כן (בר"ע 28695-01-11).

         בתביעתה העיקרית שהוגשה לבית הדין האזורי ביקשה המערערת את הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי היא רמ"ד א' של השירות; כי היא עובדת קבועה בשירות; כי היא הוטרדה מינית על ידי בכיר בשירות; כי השירות לא מילא אחר חובותיו על פי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 וכי השירות פגע בפרטיותה. נוסף על כך, תבעה המערערת פיצוי כספי בגין הדחה שלא כדין, ללא סמכות ובחוסר תום לב; פיצוי כספי בגין הטרדה מינית ובגין הפגיעה בפרטיותה. הפיצוי הכולל שנתבע הועמד בפתיח לכתב תביעה על 150,000 ש"ח.

         במהלך הדיון, ולאחר שהוחלף ייצוגה, הודיעה המערערת כי אינה טוענת להטרדה מינית מצידו של הבכיר, וכי נושא זה הועלה מטעמו של בא כוחה לשעבר. 

         בסיכומיה עתרה המערערת לקבל את הסעדים הבאים: פסק דין הצהרתי הקובע כי הליך ביטול המכרז הינו פגום ובטל; פסק דין המורה על המשך עבודתה בתפקידה הקודם, תוך חישוב תקופת הזמן שעברה מאז הליך ביטול זכייתה במכרז לתפקיד, כתקופת ותק נצברת. לחלופין ביקשה המערערת לקבל " פיצוי כספי בסך הנקוב בכתב התביעה וזאת כפיצוי הן על הפסקת עבודתה שלא כדין, בחוסר תום לב, והן בשל העובדה שדרך הפיטורים הייתה כזו שפגעה בשמה הטוב ובכבודה של התובעת בצורה שקשה לקום ממנה".

8.      לא למותר הוא לציין כי לאחר שבוטל מינויה לתפקיד רמ"ד א' התמודדה המערערת על משרה במספר מכרזים במסגרת השירות. משלא נבחרה לתפקיד באף אחד מהם, ונוכח העובדה שלא הועסקה במסלול של קביעות, הסתיימה העסקתה בשירות. 

פסק הדין של בית הדין האזורי